top of page

האם אתם מכורים לבעיות ולדרמה?

תמונת הסופר/ת: אור יניראור יניר


האם אתם מכורים לבעיות שלכם ולדרמה?

כשאנחנו חושבים על התמכרות, אנחנו בדרך כלל חושבים על דברים גדולים ומוכרים - התמכרות לחומרים כמו אלכוהול או סמים, התמכרות להימורים, פורנו, מין וכו'. עם זאת, ישנן גם צורות אחרות של התמכרות ולפעמים נדמה שהיום אפשר להיות מכורים להכל. ובכל זאת, דבר אחד שבדרך כלל לא חושבים עליו הוא צורה קצת פחות מובנת מאליה, אך משכנעת באותה מידה של תלות בהתנהגות האנושית – התמכרות לבעיות ולדרמה. זה מחשבה מאוד לא אינטואיטיבית, כי מי ירצה לייצר בעיות בחיים שלו בכוונה? אז זהו, שזה אולי בכוונה, אבל לא באופן מודע. מדובר בדפוס שבו אנשים יוצרים בעיות, קונפליקטים ומשברים בחיים שלהם, במיוחד במערכות יחסים, והם מכורים לזה. לדפוס ההרסני הזה, שכמו כל התמכרות רק דופק אותנו, יש שורשים רגשיים ושורשים פסיכולוגיים.


הנוירוכימיה של הדרמה


התמכרות, בבסיס שלה, קשורה למערכת התגמול במוח. במובן הזה התמכרות לבעיות ולדרמה לא שונה מכל התמכרות אחרת. כשאנחנו חווים רגשות בעוצמה גבוהה – חיוביים או שליליים – בגוף שלנו משחרר חומרים שונים, ביניהם דופמין, אדרנלין וקורטיזול. התגובות הפיזיולוגיות האלה מייצרות "היי" גופני שממכר אותנו לאורך זמן. שטף הדופמין שמלווה במצבים דרמטיים יכול לגרום לאנשים להרגיש יותר חיים, יותר חשובים ויותר מחוברים לאחרים, גם אם מקור החיבור הזה הוא בקונפליקט וגם אם הוא פוגע בהם. מחקרים מראים שהעוצמה הריגשית של מצבים דרמטיים, ה"היי" שהם מייצרים, יכולה להיות ממכרת ממש כמו סמים, ויוצרת דפוס דומה של תשוקה וגמילה. המוח שלנו מסתגל למצבים האלה, ובסופו של דבר אינטראקציות רגילות, שלוות ורגועות הופכות לחסרות טעם ולא מספיקות משום שהן לא מציפות את המוח בדופמין ומערכת התגמול שלנו לא עובדת.


איך זה נראה במערכות יחסים?


כשאנחנו מדברים על התמכרות לבעיות ולדרמה במערכות יחסים אנחנו יכולים לזהות כמה דפוסים טיפוסיים, הנה כמה מהם:

יצירת קנאה

שרה מייצרת באופן קבוע מצבים בכדי לבחון את נאמנות בן הזוג שלה. כדי לעשות את זה היא עשויה:

  • להזכיר באופן תדיר ומכוון אקסים שלה במהלך שיחות

  • להשאיר את הטלפון שלה גלוי באופן מכוון עם הודעות מחברים (אפלטוניים לכאורה) בכדי לעורר קנאה

  • לשמור על קשרים שיכולים להתפרש באופנים שונים ובדרכים דו משמעותיות שגורמות לבן הזוג שלה אי נוחות

  • ליצור סיפורים מורכבים, אמיתיים או לא, למשל על כך שמתחילם איתה בעבודה או במקומות אחרים


יכול להיות ששרה לא שמה לב לכך שהיא פועלת באופן הזה, אבל ההתנהגות שלה מעוררת אצל בן הזוג של קנאה, ומשפיעה על ההתנהגות שלו. כשהוא מראה סימני קנאה היא מרגישה שהיא חשובה לו ומקבלת אישור למערכת היחסים שלהם ולחשיבות שלה. ההתנהגות הזו גוררת ויכוחים וריבים, אך אחריהם באים גם פיוסים, והמעגל הזה מספק את העוצמה הריגשית ששרה זקוקה לה, ואת האישור לכך שהיא חשובה ומשמעותית.


יצירת משברים

שי לא מסוגל לשמור על יציבות במערכת היחסים שלו, דפוס ההתנהגות שלו יכול לכלול התנהגויות כגון:

  • התחלת ויכוחים על נושאים פעוטים ושוליים לפני אירועים חשובים

  • יצירת מצבים כלכליים דחוקים על ידי קניות אימפולסיביות ולא הכרחיות

  • התחלה של ריבים אחרי שהדברים היו שלווים זמן ארוך

  • איומים לסיים ולחתוך את מערכת היחסים במהלך חילוקי דעות קטנים


באמצעות התנהגויות כאלה שי מייצר כאוס שמבטיח את תשומת הלב המתמדת של בת הזוג שלו. הוא מייצר בעיות, אך מייצר גם הזדמנויות לפיוסים דרמטיים ומקבל את היט הדופמין שלו.


רכבת הרים ריגשית

מערכת היחסים של יוסי והדס מדגימה בצורה מוחשית את המעגליות של התמכרות לבעיות ודרמה, הם אוהבים אחד את השניה, אבל מערכת היחסים שלהם מאופיינת ב:

  • קנאה מכוונת אחד לשניה באירועים חברתיים

  • הם פוגעים אחת בשני – הם לא רוצים לעשות את זה בכוונה, אבל זו התוצאה של חלק מההתנהגויות שלהם כמו פלירטוטים עם אחרים, הסתרה, שקרים, בגידות ועוד

  • הם נפרדים וחוזרים כל כמה שבועות או חודשים

  • חברים שלהם הופכים למשתתפים בעל כורחם במעגל הדרמה שלהם


יוסי ומיכל באמת אוהבים אחד את השניה, אבל הדפוס שלהם הפך לכל כך מושרש במערכת היחסים שלהם, והוא מספק לשניהם ריגוש ודופמין, וכל פעם מחדש גורם לאחד מהם להרגיש נאהב, רצוי וחשוב. בתוך המעגל הזה שניהם סובלים, אך שניהם גם מקבלים את האישור לכאורה שהם זקוקים לו.


מעגל ההתמכרות לבעיות


אנשים שמכורים לבעיות ולדרמה הם בדרך כלל בעלי דפוס התנהגות ברור יחסית:

1. הם יוצרים קונפליקטים במצבים יציבים או מסלימים קונפליקטים קיימים

2. אותם קונפליקטים מושכים תשומת לב מאחרים (בן או בת הזוג)

3. תשומת הלב מייצרת גל של רגש ותחושת חשיבות

4. מערכת התגמול שלנו נכנסת לפעולה ומציפה אותנו בדופמין, מה שגורם לתחושת סיפוק

5. ה"היי" שנוצר בעקבות פעולת מערכת התגמול דועך

6. הם מחפשים מצב דרמטי נוסף בכדי לשחזר את אותה התחושה


המעגל הזה זהה במבנה שלו למעגל של התמכרויות אחרות, והוא יכול להיות הרסני במיוחד כאשר מדובר במערכות יחסים רומנטיות, שם עוצמת הריגוש אמנם גבוהה יותר, אך גם הסיכונים גבוהים יותר וההשפעה הריגשית יכולה להיות חמורה יותר.


חשוב לציין, למרות תחושת הסיפוק הזמנית, ה"היי" הריגשי ותחושת האישור והחשיבות, המעגל הזה מכרסם באופן שיטתי בדברים אחרים שלאורך זמן יכולים להפוך את המערכת היחסים ואת החיים לטובים ומספקים יותר.


דרמה בעידן הדיגיטלי


זה לא שהתמכרות לבעיות ולדרמה היא דבר חדש, היא קיימת כנראה מאז ומעולם, אך העידן הדיגיטלי, רשתות חברתיות וזמינות מתמדת מוסיפות לה מימדים חדשים:

  • תיאטרון המדיה החברתית, הקיר במה וכולנו שחקנים

·         פרסום סטטוסים וסטוריז מעורפלים בכדי לעורר תגובות

·         שיתוף בעיות במערכת היחסים (או אחרות) באופן פומבי בכדי לזכות באמפתיה ואהדה

·         שימוש בתיוגי מיקום או תמונות בכדי ליצור קנאה

·         מעקב אחרי הפעילות המקוונת של בן/בת הזוג

  • מניפולציה בהודעות

·         התעלמות מכוונת מהודעות בכדי לייצר אי שקט וחרדה

·         שיתוף צילומי מסך עם חברים בכדי להרחיב את הדרמה ולהכניס אליה אנשים נוספים

·         שימוש באישורי קריאה ("וי כחול") ככלי לשליטה ויצירה אי שקט

·         התחלת ויכוחים וריבים דרך טקסט בכדי לשמור על המשכיות תקשורת ומעורבות מתמדת


למה זה  קורה?


על פניו, התמכרות לבעיות ולדרמה נראית כמו דבר מאוד לא הגיוני. הרי מי מאיתנו לא ירצה חיים שקטים יותר, עם פחות בעיות ויותר שקט? למה שנחבל לעצמנו בחיים, במערכות יחסים ובזוגיות בצורה כזו? צריך להבין שבשקט וביציבות יכול להיות גם פחד, וישנם מספר גורמים אפשריים לנטייה ליצור בעיות ולחפש דרמה.


חוויות חיים מוקדמות


לסביבה שאנחנו גדלים בה יש השפעה מכרעת על האופן שבו אנחנו מתפקדים כבוגרים ומבוגרים. כשאנחנו גדלים בסביבה יציבה עם מודלים בריאים, זה דבר אחד, וכשאנחנו גדלים בסביבה לא יציבה זה דבר אחר. אנשים שגדלו בסביבה כאוטית עשויים לקשר דרמה עם אהבה ותשומת לב, מה שגורם לכך שזה לא רק מרגיש נורמלי, אלא הכרחי גם במערכות יחסים בוגרות. אם אנחנו גדלים מבלי שמציבים לנו גבולות, מבלי שאנחנו מקבלים מספיק תשומת לב, והמקרה הכמעט יחיד שבו אנחנו מקבלים יחס ואהבה הוא רק בזמן משבר, אנחנו לומדים לשחזר זה את גם כמבוגרים. אנחנו פשוט לא מאמינים שאנחנו יכולים לזכות בכך גם באופן אחר ושאנחנו ראויים לאהבה והכרה גם אם אנחנו לא מייצרים בעיות וחוסר יציבות.


פחד מיציבות


באופן פרדוקסלי, חלק מהאנשים מוצאים שקט ויציבות כמעוררים אי נוחות. עבור מי שרגיל למצבים ריגשיים גבוהים ואינטנסיביים, מי שרגיל לכך שהכל מתנהל במתח גבוה, השקט והיציבות של מערכת יחסים בריאה עשויים להרגיש משעממים או אפילו מאיימים. אחת האפשרויות היא שכשמתקיים כזה שקט, זה מפנה את המבט שלהם פנימה ומאלץ אותם להתמודד עם קשיים פנימיים ואמיתות שאולי לא נוח להם להכיר בהן. הפתרון (הלא מאוד מוצלח) הוא לייצר דרמה בתקופות שקטות משום שהיא מפנה את המבט החוצה ולא לקשיים פנימיים, היא מוכרת ובאופן מוזר, גם מרגישה בטוחה יותר.


שליטה וכח


אנחנו יצורים שאוהבים להיות בשליטה, ויצירת בעיות ודרמה מעניקה לחלק מהאנשים תחושת שליטה על הסביבה ועל מערכת היחסים שלהם. מכיוון שאותם אנשים הם מקור הדרמה והבעיות, הם יכולים (לפחות במידה מסוימת) לחזות לנהל את התגובות הרגשיות של אחרים, דבר שיכול להיות מעצים ולהעניק כח ותחושת שליטה גם אם זה באופן הרסני.


קשיי התקשרות


אנשים בעלי סגנון התקשרות לא בטוח (שמקורו במערכות יחסים מוקדמות עם דמויות מטפלות) עשויים לנסות לייצר בעיות ודרמה על מנת לבחון ולהבין את מערכת היחסים שלהם וגם כדי להגן על עצמם מפני פחדים. בין השאר הם עשויים:

  • לבחון את הגבולות בתוך מערכת היחסים

  • לעמת ולאמת את המחויבות של בן/בת הזוג

  • ליצור דרמה כדי ליצור הזדמנויות לריגוש ואישור

  • לשמור על עוצמה והתרחשות רגשית גבוהות בכדי להסוות פחדים מקרבה, פגיעות ואינטימיות עמוקה


השפעה על מערכות יחסים


יצירת בעיות ודרמה אולי מגינה עלינו בדרך קצת מעוותת, אבל למעשה היא התנהגות שמשקפת הרס עצמי והיא מחבלת והורסת מערכות יחסים במספר דרכים.


תשישות רגשית

  • בני הזוג הופכים למותשים מכך שהם במצב של קונפליקט מתמיד ומתמשך

  • מערכת היחסים מאבדת את היכולת שלה לספק נחמה ותמיכה

  • שני הצדדים מפתחים חרדה לגבי המשבר הבא, שהוא עניין של זמן

  • שמחה, קלילות וספונטניות טבעיות מוחלפות בדריכות


שחיקת אמון

  • אפיזודות דרמטיות חוזרות פוגעות ושוחקות את אמינות הצדדים

  • שני בני הזוג הופכים חשדניים כלפי הרגשות האמיתיים של הצד השני

  • מערכת היחסים מאבדת את הבסיס הבטוח שלה

  • התקשורת הופכת למסוייגת, מחושבת ואסטרטגית במקום להיות כנה, פתוחה וגלויה


חוסר יציבות במערכת היחסים

  • שגרות בריאות במערכת היחסים הופכות לבלתי אפשריות לתחזוקה

  • תכנון לטווח ארוך מופרע באופן קבוע והופך לכמעט בלתי אפשרי

  • מתיחה של מערכות יחסים ורשתות תמיכה חברתיות

  • פגיעה אפשרית ביציבות כלכלית ומעשית


אז מה עושים?


כמו כל התמכרות, גם התמכרות לדרמה וליצירת בעיות מורכבת מכמה שלבים, והיא דורשת מאמץ ולעיתים קרובות גם עזרה ותמיכה מקצועית. שלבי המפתח כוללים:


  • הכרה – השלב הראשון הוא הכרה בדפוס. בכדי שתהיה בכלל אפשרות לשינוי כלשהו, חייבת להיות הכרה בכך שההתנהגות הדרמטית היא לא "מי שהם", אלא מנגנון התמודדות הרסני ולא מסתגל, ושהוא ניתן לשינוי ושהחיים יכולים להיות טובים יותר בלעדיו.

  • הבנת טריגרים – אחרי שכבר ישנה הכרה שמדובר בדפוס התנהגות בעייתי והרסני, זיהוי ולמידה של המצבים והרגשות שמעוררים את הצורך בדרמה יכול לעזור בפיתוח ולמידה של תגובות בריאות יותר. תהליך הזיהוי יכול לכלול ניסיון לחקירת טראומות, זיהוי סגנון התקשרות או בחינה של חוסר ביטחון או ערך עצמי נמוך למשל.

  • פיתוח מנגנוני התמודדות חדשים ומיטיבים – בכדי לוותר על מנגנון ההתמודדות ההרסני, יש צורך בלמידה ובניה של מנגנונים אחרים. בין השאר בניה של כישורי תקשורת בריאים, למידה של ויסות רגשי, מציאת דרכים חיוביות לתיעול אנרגיה רגשית, הצבת יעדים מאתגרים אך בונים, פיתוח תחומי עניין חדשים (ומשותפים אם מדובר בזוגיות) ועוד.

  • תמיכה מקצועית – טיפול יכול להיות יקר ערך ומשמעותי מאוד בשבירת מעגל הדרמה. הוא יכול לעזור לזהות את הסיבות השורשיות לדפוס ההתנהגות הזה, לפתח אסטרטגיות לדפוסים בריאים יותר במערכות יחסים, לעבד טראומות, לבנות מודעות עצמית מיטיבה יותר, ללמוד דרכים שונות וחדשות לביטוי עצמי, לחזק ערך עצמי, לשפר ויסות רגשי, ללמוד דרכים מיטיבות לפתרון קונפליקטים ועוד.


מה אפשר לעשות לבד?


הדרך להתגברות על יצירת בעיות ודרמה משמעותה ללמוד להעריך לא רק דרכי התמודדות אחרות וחדשות, אלא גם את היופי והמשמעות שיש ביציבות ובחיבור אמיתי שמבוסס על אינטימיות עמוקה. זה דורש מאיתנו בשלות רגשית ויכולת להתמודד עם העליות והמורדות של החיים, ושל מערכות יחסים, מבלי לייצר כאוס שמספק ריגוש רגעי ואישורים מזוייפים.


זוגות יכולים ללמוד לעשות את זה ביחד, בבית, ולייצר אינטנסיביות שביכולתה לייצר את הריגוש מבלי הדרמה וההרסנות:

  • עבודה משותפת למען מטרות משותפות

  • העמקת האינטימיות הרגשית

  • יצירת מסורות משותפות ומשמעותיות

  • יצירת חוויות והרפתקאות חדשות ומשותפות


אתם יכולים לשמור על בריאות מערכת היחסים שלכם מבלי להכניס לתוכה דרמה מיותרת באמצעות:

  • צ'ק אין קבוע לגבי שביעות הרצון של כל אחד מהצדדים ממערכת היחסים

  • פתרון בעיות פרואקטיבי ומשותף

  • מחויבות לצמיחה והתפתחות אישית

  • תמיכה הדדית במטרות אישיות של כל אחד מהצדדים


הגשמה, עומק, ושביעות רצון ממערכת יחסים לא מגיעה מהשיאים המלאכותיים שמייצרת הדרמה, אלא מסיפוק עמוק של חיבור אותנטי ואינטימי, מצמיחה הדדית ומשותפת ומחוויות משותפות. זה אולי פחות מרגש בהתחלה מאשר הצפת הדופמין של הדרמה והבעיות, אבל בסופו של דבר זה יכול להוביל לא רק למערכות יחסים מתגמלות ובריאות יותר, אלא לסיפוק מלא ועמוק יותר מהחיים עצמם.


יציאה מההתמכרות לדרמה וליצירת בעיות היא לא דבר בלתי אפשרי, אבל היא דורשת הכרה ומחויבות אישית, מודעות עצמית ולעיתים קרובות גם תמיכה חברתית ומקצועית. היא דורשת הכרה בכך שדפוס ההתנהגות הוא הרסני, ושהוא יכול להשתנות ולהיות אחר. התגמול הוא היכולת לבנות ולשמור על מערכות יחסים עמוקות ובריאות יותר, מספקות יותר ומבוססות על אמון, יציבות ואינטימיות במקום כאוס מלאכותי שמייצר תחושת בטחון וריגוש מזויפות.

91 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


אור יניר - פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית | טשרניחובסקי 21, תל אביב | 052-5452966 | or.yanir@gmail.com כל הזכויות שמורות ©

bottom of page