"The courage to be is the courage to accept oneself, in spite of being unacceptable" (Paul Tillich)
לאחרונה פנו אלי שני אנשים שאמרו – כל אחד מהם בדרכו – שלקח להם חצי שנה לעשות את הצעד הראשון ולהתקשר אלי בנוגע לטיפול. חצי שנה מהרגע שבו הם הבינו באמת שמשהו בחיים שלהם לא מסתדר להם, לא כמו שהם רוצים וזקוק לשינוי משמעותי. זו הבנה שהתבשלה אצלם במשך לא מעט זמן, וגם אחרי שהגיעה הם התלבטו, חשבו אם זה הדבר הנכון לעשות ולבסוף אזרו את האומץ וקבעו פגישה.
לפנות לטיפול, מתוך רצון וכוונה אמיתיים לשינוי, הוא צעד שדורש אומץ. צעד שדורש אומץ משום שאותו שינוי יכול להגיע רק אם נהיה פתוחים מספיק מחד, ומאידך חזקים מספיק להסתכל לעצמנו בעיניים. להיות כנים מספיק עם עצמנו לא מתוך רצון שמישהו אחר יגיד לנו מה דפוק ומה לא בסדר אצלנו ואיך אנחנו יכולים לסדר את זה, אלא מתוך רצון עמוק לשינוי מהותי. שינוי כזה דורש מאיתנו להסיט את המבט מן החוץ כלפי פנים, לתוכנו. שינוי כזה מחייב אותנו לבחון את עצמנו לאורך, לרוחב ולעומק, להסתכל על החיים שלנו בעבר ובהווה ולשאול את עצמנו האם אלה באמת החיים שאנחנו רוצים לעצמנו, או שמא מדובר בחיים של אחרים. אותם אחרים יכולים להיות הורים, מורים, אחים, חברים או סתם אנשים שאנחנו לא באמת מכירים אבל מכתיבים אורח חיים מסויים.
כל זמן שאנחנו לא חיים את החיים שאנחנו בוחרים בהם (ותהיה הבחירה אשר תהיה) ובמקומם חיים משהו אחר, אנחנו לא יכולים להיות במיטבנו. כל זמן שאנחנו לא חיים את החיים שאנחנו בוחרים בהם לעולם לא נרגיש מלאים, לעולם לא נרגיש מסופקים ולעולם לא תהיה משמעות לעשייה שלנו. כל זמן שאנחנו לא חיים את החיים שאנחנו בוחרים בהם יהיה חסר לנו משהו, החיים שלנו יהיו סתמיים, אפורים, משעממים. כל זמן שאנחנו לא חיים את החיים שאנחנו בוחרים בהם אנחנו עונים על דרישות ורצונות של אחרים, מספקים אותם, וחיים בחרדה שמא מה שאנחנו עושים לא מספיק – שאנחנו לא נראים מספיק טוב, לא מתלבשים מספיק יפה, לא מרוויחים מספיק כסף, לא מצחיקים מספיק. לא ולא ולא ולא. אנחנו פשוט לא מספיקים. מה אנחנו כן? מנותקים מעצמנו, רחוקים מעצמנו, לא מחוברים למרכז שלנו, חסרי תחושת ערך, חסרים משמעות לחיים שלנו, חסרי תקווה.
כל זמן שאנחנו לא חיים את החיים שאנחנו בוחרים בהם אלא בורחים מהם, אנחנו ליד החיים. להיות ליד זה נוח. זה איזור מוכר, זה איזור שבו מקבלים אותנו, כי אנחנו מתאימים ועונים לדרישות. אבל להיות ליד מוציא את הרוח מהמפרשים והופך את החיים שלכם לעיסה אחת דביקה של תחושת החמצה. תחושה שהדברים לא תלויים בכם, תחושה שבוחרים בשבילכם, שאתם חסרי אונים, שאין לכם מה לעשות ושדברים לא ישתנו.
יש אינסוף דרכים לעבור את החיים. אבל יש רק דרך אחת לחיות באמת – לחיות מתוך אומץ לחיות את החיים שאתם רוצים, ואתם בוחרים. לחיות מתוך אומץ משמעותו לבחון את החיים שלכם ולחשוב באמת איך אתם חיים אותם – מתוך בחירה אמתית או מתוך הכרח? לחיות מתוך אומץ משמעותו להעז לשאול ולא לפחד מהתשובות. לחיות מתוך אומץ משמעותו להעז להיות מי שאתם מבלי לפחד מהמבט של האחר. לחיות מתוך אומץ משמעותו להתחבר לאני הפנימי שלכם וללכת בעקבותיו, ולא בעקבות חיים של אחרים. לחיות מתוך אומץ משמעותו להתחבר לפעימת החיים שלכם ולתת לה להתרחב לאינסוף, וללכת איתה.
מה הבחירה שלכם?