טיפול בחרדה
כולם דואגים לפעמים. כולם מרגישים רמה מסוימת של חרדה כשהם צריכים לדבר בפני קהל למשל, לפני ראיון עבודה או כשהם עוברים תקופה של קשיים כלכליים או כשמשהו כואב להם באופן פתאומי. אבל עבור חלק מהאנשים, החרדה הופכת לחזקה ותכופה כל כך שהיא משתלטת להם על החיים. אם אתם מרגישים שאתם מפספסים הזדמנויות, שאתם לא מוצאים שקט ושהחיים שלכם מלאים רק בדאגות, אלה סימנים שהחרדה השתלטה עליכם.
חרדה היא שם כללי לקבוצת ההפרעות הנפוצה ביותר הפוגעת במבוגרים ובילדים. בין הפרעות החרדה ניתן למצוא הפרעת חרדה כללית (GAD), הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), חרדה חברתית, חרדת ביצוע, הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD), פוביות פשוטות/ספציפיות ועוד.
בפשטות, חרדה היא מעין תגובת חירום של הגוף כלפי סכנה. מדובר בתגובה טבעית והישרדותית במהותה – כאשר אנחנו נתקלים בסכנה, על הגוף והנפש שלנו להפנות את כל המשאבים האפשריים להתמודדות איתה. מעין דגל אדום שדורש את ההתייחסות המיידית שלנו על מנת לפעול באופן מיידי. דמיינו למשל שאתם הולכים בלילה ברחוב חשוך ושקט, ופתאום אתם שומעים רעש חזק ומבהיל או צעדים נוספים מאחוריכם. במצב כזה, התגובה הגופנית שלכם תהיה עליה בדופק ובלחץ הדם, נשימה מהירה יותר כדי להכניס יותר חמצן לגוף, הגיוני שתשומת הלב שלכם תתרכז ברעשים ותנסו לאתר את המקור שלהם ולזהות אותו, יכול להיות שתלכו מהר יותר, ובאופן כללי תהיו ערניים ומרוכזים יותר. זו תגובה טבעית ומתאימה למצב.
הבעיה עם חרדה מתחילה כאשר אותה תגובת חירום אינה מכוונת כלפי מצב אמיתי בעולם, אלא כתגובה לעצם המחשבה על היתכנותו של מצב כזה – מה קורה אם התגובה שלכם היא אותה תגובת חירום, כשהמצב לא מצדיק אותה? מה קורה שהתגובה שלכם היא לשלוף אקדח כתגובה לרעש של דלת נסגרת כשאתם בבית שלכם ולא בשדה קרב?
תסמינים
מאפיינים רגשיים
אי שקט, לחץ, פחד
חוסר ריכוז ו/או בלבול
קהות חושים ו/או תחושה לא מציאותית (זה לא קורה לי, זה חלום וכו')
מאפיינים גופניים
דופק מואץ, קוצר נשימה
תחושת חנק או לחץ בחזה
הזעה
גלי חום או קור
צמרמורות, חוסר יציבות, סחרחורות
כאבי בטן ו/או בחילות
מאפיינים קוגניטיביים
תחושה של שגעון ("אני משתגע")
מחשבות קטסטרופליות ודטרמיניסטיות
פחד מפני התקף לב
מאפיינים התנהגותיים
פחד ו/או הימנעות ממצבים או מקומות בהם התרחשו בעבר התקפי חרדה, או כאלה שיש חשש שיתרחש בהם התקף חרדה
קיפאון, תחושת שיתוק
עילפון
Whoever has learned to be anxious in the right way has learned the ultimate.” (Søren Kierkegaard)"
לפי הערכות, בין 5% ל-10% מהאנשים סובלים מחרדה כלשהי בעוצמה משתנה בכל רגע נתון. יחד עם זאת, יש להביא בחשבון שמדובר בהפרעה שכמעט כל אדם יסבול מחרדה כלשהי לפחות פעם אחת במהלך החיים. אם נשאל "מי אי פעם סל מחרדה?" נקבל אחוז תשובות חיוביות גבוה בהרבה מאשר אם נשאל "מי סובל מחרדה?".
בהתאם לכך, פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית מתייחסת לחרדה כחוויה אנושית בסיסית, שלא ניתן להימנע ממנה. הכוונה היא שאין אדם שלא חווה רמה מסוימת של חרדה במהלך החיים, משום שלהיות אדם משמעותו להיות חרד. אין זה אומר שנגזר עלינו לחיות חיים שלמים במצב של חרדה, כלל וכלל לא. זה אומר שחרדה היא חלק מהחיים, אך אפשר וניתן ללמוד איך להיות חרדים באופן כזה שבמקום שהחרדה תנהל אותנו, אנחנו ננהל אותה.
באמצעות הסתכלות על החוויה הסובייקטיבית של חרדה וחקירה שלה, במקום לנסות לברוח ממנה ולהעלים אותה, נוכל להבין טוב יותר את המקורות שלה והגורמים לה, ולפתח מנגנוני התמודדות מיטיבים איתה. נוכל ללמוד להתאים את התגובות שלנו למצב, למצוא דרכי פעולה מותאמות ולשפר את איכות החיים.