חלק גדול מהאנשים שאני פוגש בקליניקה חולקים דבר משותף – הם מתארים תחושה של תקיעות או חוסר מנוחה.
שרון מספרת שהיא מרגישה משועממת עם החיים שלה – העבודה אותה עבודה, השגרה אותה שגרה, והיא מפנטזת על עבודה חדשה, חופשה אקזוטית, תספורת חדשה או אולי לעבור למדינה אחרת. ירון מכיר בכך שהוא חווה משבר אמצע חיים – הוא מרגיש לכוד וחסר מנוחה, חושב שיש לו עוד 20 שנים טובות במקרה הטוב והוא ממש לא רוצה שהן ימשיכו להיות כמו 20 השנים האחרונות.
לכולנו יש תקופות ומצבים שבהם אנחנו מרגישים תקועים, משועממים, לכודים. מצבים בהם אנחנו מרגישים שהחיים שאנחנו חיים הם לא החיים שאנחנו רוצים, שאנחנו על טייס אוטומטי. האינסטינקטים שלנו אומרים לנו שצריך לשנות משהו – להחליף עבודה, לעבור דירה, לצבוע את השיער, לאמץ כלב, לעשות דיאטה, לקנות סירה, לצאת לחופשה של חודשיים בקאריביים, לעשות ילדים. לעיתים השינויים האלה עוזרים ומספקים הקלה לזמן קצר. אבל לעיתים קרובות יותר, הבעיה המהותית היא לא לשנות את התוכן של החיים שלנו – מה אנחנו עושים בעבודה או מה אנחנו עושים בשעות הפנאי שלנו למשל – אלא המבנה או התהליך של איך אנחנו מנהלים את החיים שלנו. אנחנו מרגישים תקועים כי אנחנו צריכים לגשת לחיים שלנו מזוית אחרת.
תוכן מול תהליך
באופן כללי, ניתן לחלק תקשורת לשני חלקים – תוכן ותהליך.
תוכן הוא השאלה מה, עובדות, שמות עצם: הכותרות שמדברים עליהן בישיבות צוות, הפינג פונג בויכוח מהערב הקודם על כמה כסף מוציאים על מצרכים. תהליך הוא השאלה איך, מעשים, פעלים: לא הכותרות שמדברים עליהן בישיבת הצוות, אלא האופן שבו דניאל משתלט עליהן והופך אותן לחסרות תועלת. לא השאלה על מה אנחנו מוציאים כסף, אלא העובדה שבכל פעם שאנחנו מדברים על כסף זה הופך לויכוח.
מפל הוא תוכן. המים שנופלים הם תהליך.
אנחנו 'מתוכנתים' להתמקד בתוכן, בעיקר כשאנחנו אמוציונליים. כשהויכוח על כסף מתחיל (או באמת, כל ויכוח אחר) שני הצדדים מתחילים לשלוף עוד ועוד תוכן כדי להראות שהם צודקים – הודעות סמס, קבלות מהסופר, חיובי אשראי וכו'. או כשיש לנו איזו פריחה לא מוסברת ביד או כאב לא ברור בברך – אנחנו מבלים שעתיים ברחבי האינטרנט, נעזרים בד"ר גוגל כדי לגלות כל אבחנה אפשרית, כל גורם שעולה על הדעת, וכל טיפול שקיים (טיפ: תנסו להימנע מזה, אבחון עצמי באינטרנט בד"כ רק מגביר את הלחץ והחרדה). המוח הרגשי שלנו אומר לנו שאם רק נמצא את התוכן הנכון נשנה את התהליך ונרגיש טוב יותר – בן/בת הזוג שלנו יבינו סוף סוף שאנחנו צודקים והדאגה בקשר לפריחה ביד תדעך.
תהליך לא מתפקד
בשונה מהחשיבה האוטומטית שלנו, מה שנמצא בבסיס המצבים האלה הוא לרוב תהליך, ולא תוכן. החרדה של אבנר מתמקדת בכל פעם בדאגה הגדולה של אותו היום – העבודה שלו, הבריאות שלו – אבל מה שלא משתנה הוא תהליך הדאגה עצמו והתסריטים הכי גרועים שהוא מצליח לדמיין שמזינים את החרדה. איריס מרגישה לכודה במערכת היחסים שלה, אבל זה לא (רק) התוכן של הנישואים שלה שמהווה בעיה, אלא התגובה שלה לכך והרמת הידיים שלה אל מול מה שהיא יכולה לעשות כדי לשנות את המצב ואת הדברים שמדכאים אותה (לכל כיוון). הכעס של מיכל הוא יוצא דופן, אבל בעוד שהדברים עליהם היא כועסת (התוכן) משתנים, העובדה שהיא לא מצליחה לווסת את הרגש שלה לא משתנה. האימפולסיביות של יניב גורמת לו לבזבז כסף על הדבר הראשון שעולה בדעתו, אבל מה שנשאר אותו דבר כל הזמן הוא האימפולסיביות.
שינוי פרדיגמה
כך שאולי הדבר הנכון לעשות הוא להסתכל על התהליך של המצב שלכם שמונע מכם לפתור בעיות, לקבל החלטות נכונות (עבורכם) או להרגיש טוב יותר באופן כללי, ולא על התוכן של המצב. אולי זה הזמן הנכון להפסיק לסדר מחדש את הכיסאות על הסיפון של הטיטאניק, להרים את הראש ולראות את התמונה הרחבה, זו שיש בה קרחון ענק שמאיים. הנה כמה נקודות שמהן אתם יכולים להתחיל:
התמקדו ברוצה, לא בצריך – מה שמצית לעיתים קרובות משברים אישיים ותחושת תקיעות הוא הצורך להפסיק לבנות את החיים לפי חוקים מסויימים שיש לכם בראש שמכתיבים מה אתם צריכים לעשות ושלפיהם פעלתם במשך זמן רב, ובמקום זה להתחיל לבנות את החיים לפי הדברים שאתם רוצים. נסו לשנות את צורת החשיבה מ"מה אני צריך/ה לעשות" ל"מה אני רוצה לעשות".
למדו לנהל עימותים – אם אתם חוששים מעימותים או מתגובות רגשיות חזקות של אחרים, אתם נושכים את הלשון, הולכים על ביצים, מתאימים את עצמכם ושמים אחרים לפניכם. ללמוד לנהל, להתמודד ולשאת עימותים יעזור לכם להפסיק לשים את עצמכם בצד, לפחד פחות ולהתקרב יותר לדברים שאתם רוצים.
למדו לווסת את הרגשות שלכם – כאן אנחנו חוזרים לאיך הויכוחים שלכם נראים – כועסים, אימפולסיביים וחרדתיים? או שקטים? מחקרים מצביעים על כך שויסות רגשות היא אחת ממיומנויות המפתח לחיים טובים יותר. אלה שנאבקים בוויסות הרגשות שלהם – למשל חרדה, כעס או אימפולסיביות – לרוב גם חווים מערכות יחסים פחות טובות, קשיים במקום העבודה וקשיים בקבלת החלטות.
סדרו מחדש עדיפויות – זה המקום בו מכבים את הטייס האוטומטי, ובמקום זה לוקחים צעד אחורה באופן אקטיבי כדי לראות את התמונה הגדולה של החיים שלכם. לא רק לקבל החלטה לבלות יותר זמן עם המשפחה למשל, אלא באופן מודע לעשות ריסט לסדר העדיפויות ולבנות אותו מחדש על בסיס רצונות וצרכים שלא קיבלו מענה.
שחררו את העבר – אם אתם חושבים על ומהרהרים בעבר בלי הפסקה, אתם ככל הנראה מריצים שוב ושוב את אותן סצנות של כאב וחרטה, וכנראה גם שואלים את עצמכם בלי הפסקה למה זה קרה. לשחרר את העבר פירושו להפסיק את ההילוכים החוזרים האלה. המפתח לכך הוא לעשות באופן פרו אקטיבי דברים שיכולים לעזור לכם לסגור את המעגל – לשלוח מייל לאדם השני, לכתוב את המחשבות שלכם, להפוך את מה שלא נאמר למילים ממשיות. לשחרר את העבר זה לשנות את המוקד ולבנות את העתיד באופן אקטיבי למרות המשיכה של העבר. שינוי המוקד הזה מחליש את הכח של העבר ומאפשר לכם להסתכל קדימה.
פתרו נושאים בסיסיים שמקשים עליכם לפתור בעיות – זה השילוב של הסעיפים הקודמים ביחד – ויסות רגשות, עימותים, סדרי עדיפויות צריך ורוצה. אלה נושאים כרוניים ומתמשכים כמו למשל טארומה לא פתורה שגורמת לכם לא רק לטריגרים עכשיווים, אלא גורמת לכם גם לחשוש ממערכות יחסים, או לאי אמון באחרים או לפחד לבקש עזרה. זה גם המקום לשים לב התמכרויות שלא קיבלו תשומת לב ומעוותות את מוקד ההתעסקות שלכם או מצבים רגשיים או רפואיים (למשל דכאון מתמשך או הפרעת קשב וריכוז שעלולים להסיח את דעתכם ולמנוע מכם לתפקד בצורה המיטבית) מתמשכים שהוזנחו.
הצעדים הבאים
כשאתם מסתכלים אחורה, על השנים האחרונות של החיים שלכם, היכן הקשיים שלכם והמקומות שאתם תקועים בהם? האם חלק מהבעיות והדפוסים האלה מונעים מכם להרגיש טוב ולהתקדם בכיוון שאתם רוצים? אם אתם מזהים כאלה, זה הזמן להתחיל לשנות אותם, בצעדים קטנים. אל תתמקדו בתוכן – בויכוח ספציפי, או בחרטה מסוימת – אלא בשאלה הגדולה יותר של איך אתם מתמודדים עם מצבים כאלה. ואז, צעד אחרי צעד התחילו לשנות אותם – אימון לויסות הרגשות, לחשוב איך לסגור מעגל ולהמשיך הלאה, פתרון הנושאים שבבסיס הדברים. התמקדו בדברים קונקרטיים ובהתנהגויות שאתם רוצים לשנות, פנו לעזרה כדי לקבל את התמיכה והכלים שאתם זקוקים להם כדי להתקדם.
תוכן הוא מטרה נעה, תהליך הוא היכן שהחיים מתרחשים.
* כל השמות בדויים, הסיפורים אמיתיים.