• אור יניר

חרדה בימי קורונה

עודכן ב: מרץ 11

* רשימת מקורות מידע מהימנים מצורפת בסוף הפוסט *

כבר מעל שלושה חודשים שוירוס הקורונה (COVID-19) נמצא איתנו. נגיף שגם הוא, כמו SARS ו-MERS, התפרץ בסין והדביק במהירות עצומה אלפי אנשים וגרם למיליונים להיות בבידוד. שלושה חודשים שבהם רוב האנשים כלל אינם מתמודדים עם הנגיף עצמו, אלא עם החרדה הגדולה שנוצרת סביבו. ההשפעות הגופניות והבריאותיות של הנגיף עדין אינן ידועות בודאות ובקהילה הרפואית יש ויכוח לגביהן (עד כמה הוא מסוכן? עד כמה הוא מדבק?), אך ההשפעה הנפשית על מאות אלפי אנשים ברחבי העולם ברורה – מספיק מבט קצר בתמונות של מדפים שלמים בסופרמרקטים עומדים ריקים, בסרטונים של אנשים הולכים מכות על נייר טואלט וחדרים שהוסבו למקלטים לשעת חירום ומולאו עד אפס מקום במזון יבש וקופסאות שימורים. בעוד שמהנגיף עצמו אפשר להתגונן ולהימנע, מהדיבור עליו זה בלתי אפשרי – השיח החרדתי נמצא בכל מקום ונראה שאי אפשר להתחמק ממנו, אלא אם אתם בבידוד בלי גישה לאמצעי תקשורת.


החרדה מפני הנגיף פוגעת ביותר אנשים מאשר הנגיף עצמו, וייתכן שאף יש לה השפעות קשות יותר, והיא אינה קשורה לסיכון מציאותי. הסיכוי להיפגע בתאונת דרכים גדול יותר מאשר להיפגע מקורונה, ובכל זאת, אנחנו לא רואים אנשים מפסיקים לנהוג, למה? משום שהחרדה נובעת מתחושה קשה של אי ודאות וחוסר שליטה. כ-60,000 בני אדם מתים משפעת בארה"ב בכל שנה, ובכל זאת אף אחד כמעט לא נכנס להיסטריה סביב הנתון הזה. הסיבה שאנחנו לא חרדים מכך היא שמדובר בנגיף שאנחנו מכירים ויש לו חיסון, כלומר, יש לנו מידה של שליטה ואי הודאות סביבו נמוכה בהרבה. לעומת זאת, במקרה של קורונה מדובר במצב מובהק של אי ודאות – וירוס חדש, שאנחנו לא מכירים, אנחנו לא יודעים בדיוק מה דרכי ההידבקות בו, אנחנו לא יודעים מה אחוז התמותה ממנו, ואין לו חיסון. שילוב קטלני של אי ודאות ושל חוסר שליטה, מתכון מושלם לחרדה שנובעת מתוכנו ואין לה קשר לסיכון המציאותי, וחלק מהסימפטומים שלה אף יכולים להיות דומים לקורונה.


סימפטומים של חרדה יכולים להתבטא בארבעה מישורים:


1. רגש – הרגש הדומיננטי הוא פחד, המלווה לרוב באי שקט כללי ולעיתים קרובות גם בתחושות כמו כעס למשל. הפחד הוא מדבר ספיציפי (למשל להידבק בקורונה) אך יכולה להתפתח גם פחד מהחרדה עצמה. במקרה של קורונה, יכול להיות שנפחד להסתובב או לשהות בחברת אנשים, וייתכן שנכעס על אנשים שאינם מקפידים על היגיינה מספיקה או מפרים את תנאי הבידוד (משום שהם נתפסים ככאלה שמגדילים את הסיכון שלנו להידבק, ובכך מגבירים את תחושת הפחד שלנו) או למשל על משרד הבריאות והרשויות על כך שהם לא נוקטים בצעדים מספקים לדעתנו.


2. מחשבה – סוג המחשבות העיקרי הוא מחשבות קטסטרופליות, המחשבה שדבר נורא עומד להתרחש ממש עוד רגע. המחשבה היא שמשהו רע בטוח יקרה לנו (שנידבק בקורונה ונמות) ומתחלפת במחשבה טורדנית לא פחות, רק שלא יקרה לי. המחשבות הקטסטרופליות חוזרות על עצמן שוב ושוב ולא מרפות.


3. גוף – לחרדה יש סימפטומים גופניים ברורים. היא מתחילה באי שקט גופני ומתח שרירים גבוה (מה שיכול להוביל לכאב בשרירים), ותחושה של מועקה ולחץ באיזור החזה ו/או הבטן. ככל שהחרדה גדולה יותר יופיעו גם סימפטומים כמו דופק מואץ, עליה בלחץ הדם, הזעה אפשרית וייתכנו גם קשיי נשימה ממשיים. שימו לב שחלק מהסימפטומים (כאבי שרירים, קוצר נשימה) הם גם סימפטומים של קורונה, דבר שיכול להזין את החרדה למרות שהם נובעים ממקור שונה לחלוטין.


4. התנהגות – התנהגות היא הדרך שלנו להחזיר לעצמנו חלק מהשליטה ולהפחית את אי הודאות. במקרים שזה אפשרי, נעשה כל מה שנוכל על מנת להתרחק מהדבר שמאיים עלינו (למשל, לא ניסע בתחבורה ציבורית בניסיון להימנע מהידבקות, ובמקרה החמור יותר ממש לא נצא מהבית). אך לא תמיד זה אפשרי להתרחק פיזית. במקרים כאלה ננסה למצוא את כל המידע האפשרי מתוך ניסיון לדעת מה אנחנו כן יכולים לעשות. הניסיון הזה יכול להתבטא בהיצמדות למהדורות החדשות ולדיווחים על מספר הנדבקים/חולים ועל מוקדי התפרצות ויכול להתבטא גם בחיפוש בלתי פוסק באינטרנט, אגירה של מזון, חיטוי בלתי פוסק של הסביבה שלנו וגם של עצמנו.



פחד הוא דבר טבעי, ואין סיבה עקרונית לנסות להסיר אותו לחלוטין מהחיים שלנו (זה גם לא אפשרי, ולא כדאי משום שלפחד יש גם תפקיד הישרדותי חשוב). יחד עם זאת, אם הפחד הופך לחרדה, אם אתם מזהים את התחושות האלה אצל עצמכם והן פוגעות בחיים שלכם, כדאי להקדיש לכך התייחסות. אם רמת החרדה שלכם גבוהה ופוגעת בתפקוד שלכם, כדאי לשקול לפנות לטיפול מקצועי. בנוסף, וגם אם החרדה שלכם נמוכה אך עדיין מציקה לכם, ישנם דברים שאתם יכולים לעשות לבד.


- היו מודעים לגוף שלכם. הסימפטומים הגופניים של חרדה בולטים ועלולים להיות מבלבלים. אם אתם מרגישים בהם זיכרו שלא בהכרח מדובר בקרונה ובהחלט ייתכן שהמתח המוגבר שאתם מרגישים בשרירים נובע מסיבות אחרות, כך גם קוצר נשימה אם אתם חווים אותו (אנחנו בתקופה שבה הרבה אנשים סובלים למשל מאלרגיות שיכולות בהחלט לגרום לכך). בנוסף נסו לחשוב מה עוזר לכם לשחרר ולהקל את המתח הגופני – נשימות איטיות ועמוקות? סיבוב הליכה רגועה בשכונה? ריצה? כל דבר שעוזר לכם להוציא את האנרגיה שנאצרת בגוף ולהפחית את המתח הוא טוב.


- שימו לב לאופן צריכת המידע שלכם והקפידו על נתונים מלאים ואמיתיים –חשוב להיות מעודכנים, אבל ישנה נקודה שבה צריכת מידע הופכת לבעייתית ויכולה להיות בעלת השפעה שלילית. צריכה אובססיבית של מידע כנראה לא רק שלא תעזור לכם, אלא תגביר את רמת החרדה שלכם. נכון להיום (יום שלישי, 10.3) נדבקו בנגיף כ-115,000 אנשים. זה בהחלט מספר מפחיד כשהוא עומד בפני עצמו, אך שימו לב שזה לא מספר שמשקף את מספר החולים כרגע. אמנם מתוך כלל הנדבקים נפטרו כ-4,000, אך כ-65,000 ממי שנדבקו כבר החלימו, מה שאומר שאין מעל מאה אלף חולים, אלא כ-45,000. נתונים מהסוג הזה אתם יכולים לראות כאן.

לדיווחים בתקשורת ובמהדורות החדשות יש נטיה להתמקד בנתונים השליליים, ובכך לתת תמונה חלקית ומעוותת של המצב, שרק מגבירה את החרדה. תמונת מצב מלאה ומבוססת יכולה להרגיע ולהפחית את רמת החרדה שלכם.


- שמרו על קשרים חברתיים – ההיסטריה העולמית סביב נגיף הקורונה והחרדה שמתעוררת, עלולה להוביל לבידוד גם את מי שממש אין לו צורך בכך, אך ורק מתוך פחד. רוב הסיכויים שזה לא יביא להקלה ברמת החרדה ורק יגביר אותה. במקום להסתגר ולהתבודד, שימרו על קשרים חברתיים ודברו על התחושות שלכם. זיכרו שאתם יכולים לבחור עם מי לדבר על איזה נושאים – אם החבר/ה הכי טובים שלכם נמצאים באי שקט בעצמם והם מלחיצים אתכם יותר, כדאי למצוא אנשים אחרים לחלוק איתם, כאלה שרגועים בעצמם ושאתם מוצאים אותם מרגיעים.


- עשו מה שאתם יכולים כדי להרגיש בשליטה יחסית, אך בלי להגזים – במקרה של וירוס הקורונה, הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות ושנמצא בשליטה שלנו, הוא ככל הנראה שמירה על היגיינה. המחשבה שלנו היא שנגד אירועים קיצוניים יש צורך בתגובות קיצוניות, ושטיפת ידיים היא הרבה דברים פרט לפעולה קיצונית. למרות זאת, היא כנראה אחד הדברים הכי יעילים שאנחנו יכולים לעשות.


- זכרו שאין קשר בין רמת הדאגה שלכם לבין רמת הסיכון שלכם. חרדה לא תפחית ולא תגביר את הסיכון שבו אתם נמצאים, הפעולות שאתם עושים הן אלה שיש להן השפעה על כך, ולכן התמקדו בדברים שאתם יכולים לשלוט בהם.


- נסו לסנן את המחשבות שלכם. זה לא קל, והרבה פעמים נעשה בטיפול, אך לא כל מחשבה ראויה להיחשב, ובטח שלא להתיישב בראש שלכם ולהקים מאחז שמסרב להתפנות. מחשבות קטסטרופליות חוזרות ונשנות לא ישנו דבר בתחושת השליטה שלכם (מלבד מלגרום לכם להרגיש יותר ויותר חסרי שליטה) ולא ישנו את חוסר הודאות שאתם נמצאים בו, ביחד עם שאר העולם. לכן כדאי לנסות ולהגביל את המחשבות מהסוג הזה, ולהזיז אותן הצידה. אחד הדברים הקשים בכך הוא שזה מאלץ אותנו לקבל את התחושות הקשות של אי ודאות וחוסר שליטה, דבר שקשה לקבל בפני עצמו מבלי קשר לקורונה, ולעיתים קרובות תהליך שמורכב לעשותו לבד.


בכל מקרה כדאי לשמור על היגיינה גבוהה ולהקפיד על הוראות משרד הבריאות. במידה ואתם לא מצליחים להפחית את רמת החרדה שלכם, כדאי לשקול לפנות לטיפול.


רשימת מקורות מידע מהימנים אודות וירוס הקורונה:


עמוד משרד הבריאות אודות קורונה בישראל בעברית

עמוד משרד הבריאות אודות קורונה בישראל ברוסית

עמוד משרד הבריאות אודות קורונה בישראל בערבית

עמוד משרד הבריאות אודות קורונה בישראל באנגלית


עמוד ייעודי של עמותת מדעת אודות קורונה - עמותת מדעת נאבקת בפייק ניוז אודות נושאים רפואיים, היא אינה קשורה לממשלה או למשרד הבריאות, אך המידע המתפרסם דרכה אמין ומאומת.


עמוד ארגון הבריאות העולמי אודות וירוס הקורונה (אנגלית)

המרכז למניעת התפשטות מחלות של ארה"ב (CDC)

המקבילה האירופאית ל-CDC

74 צפיות

כל הזכויות שמורות © אור יניר - פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית | טשרניחובסקי 21, תל אביב | 052-5452966 | or.yanir@gmail.com